<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קנ"ט</h1>
<h2>דף סו:</h2>
דין דקיימא לן כרבנן דאמרי ריחא מילתא היא גבי בשר ושומן. ולא דמיא לבת תיהא, דאין כח ביין להכנס בפת. ומ"מ בתנורים שלנו רחבים הם ולא מיתסר בריחא. בת תיהא פירש רשב"ם דריחא לאו מילתא היא. אפילו ההיא דקאמר ליה בריש כיצד צולין [ע"ו ע"ב] בשר נבילה כחוש שצלאו עם בשר שמינה שחוט, ועבד לוי עובדא בגדי ודבר אחר דריחא לאו מילתא היא, ופליג רב התם עלה ואסר. כיון דקם ליה רבא בשיטתיה דלוי הכי הלכתא דבתראה הוא. וכן פוסק בהלכות גדולות. ולא נהירא לר"ת, דהא קתני התם [פת] שאפאה עם צלי בתנור אסור לאוכלה בכותח. ואמרינן נמי התם ההיא בניתא דאטוו בהדי בשרא אסרה רבא מפרזוקיא למיכל בכותחא. הילכך נראה לרבי דהילכתא כותייהו דרבנן דריחא מילתא היא הכא, ואפילו לרבא דלית ליה דריחא מילתא היא, [היינו] דוקא בריח יין שאינו חזק בריחו. אבל ריח בשר שריחו חזק ומפטם דכולי עלמא מודו דאסור. ומ"מ בתנורים שלנו [אשר] רחבים הם וגדולים והריח מתפשט משם אינו נאסר. [ו]א"ת הא מייתי התם [ע"ז ס"ו ע"ב] (כר' פנחס) מההיא דרודה פת בתנור ונתנה על פי חבית [ומשמע] דריחא דהתם והכא חדא הוא. ואמר ר"ת דריחא דיין בפת לא חשיב אלא כבת תיהא, ולא כריח דהתם דאיכא פיטם. הילכך מדמה להו שפיר. והתם דבעי תלמודא (לדויי) [לדמויי] לפלוגתא דרב ודאי טעי. והילכך מסיק דלוי ודאי תנאי הוא מכ"ש דרבי מאיר דאסר גבי פת, כל שכן [ד]פליג בפת חמה וחבית פתוחה, דבריחא דאית ביה פטום מיהו כולי עלמא מודו. אלא דניחא ליה לאפוקי האמת בפת חמה וחבית פתוחה כולי עלמא מודו, וכל שכן בריחא דבישרא.
